בית :: הרצאות-רסיטלים

מלך ומלכה

 

מ"דוד מלך ישראל" עד "בגין מלך ישראל", נושא המלכים והמנהיגים הפוליטיים שיחק תפקיד חשוב במורשת היהודית. אף המלכות משכו את תשומת ליבנו: אסתר, המלכה שהעיזה לערער את מעמדו של המן הרשע, זכורה לטובה בכל חג פורים. ואמנם, המלך שמוזכר לרוב בדת היהודית הוא ריבונו של עולם, ומלכתו היא השכינה (או, לפי מספר מדרשים, כנסת ישראל).

 
"מלך ומלכה" הוא נושא מעניין ביותר, וטמונות בו הרבה שאלות: מדוע יש ליהודים שירים על מלכים ומלכות? אילו מלכים ומלכות מופיעים בשירים יהודיים? איך מתבטא היחס אל מלכים ומלכות בשירים מהפולקלור היהודי ובמסורת היהודית? האם השירים האלה רלוונטיים בתרבות העכשווית?
 
בדף הזה (כמו בדף של הרצאת המבוא), אנו נכנסים דרך הדלתות שנפתחות ע"י כל אחד מהשירים ואנו מובלים להיבטים שונים של מורשת ישראל. לאילו מאורעות היסטוריים מתייחסים השירים? איך השירים קשורים לז'אנרים של התקופה המסוימת והמקום המסוים? איך הם קשורים להיבטים אחרים של היהדות: אמונות, פרשנות ומדרשים, מנהגים ומסורות? עד כמה הם שאובים משורשים יהודיים או מאלה של הסביבה?
 

הרי רשימת השירים שנשיר ושנקשיב אליהם:

   קואנדו איל ריי נמרוד
   א סעודהניו
   לנדריקו
   ווי אזוי לעבט דער קייסר
   אמאל איז געווען א מעשה
   אדון עולם  /  ונטאנאס אלטאס
  מלווה מלכה 
 

  

 

  קואנדו איל ריי נמרוד

מלים ותרגום לעברית
מלים ותרגום לאנגלית

 

 מי היה המלך נמרוד?

 
שם נוסף לשיר קואנדו אל ריי נמרוד ("כשהמלך נמרוד") הוא איל נסימיינטו דה אברהם ("הולדתו וייעודו של אברהם"). מי היה המלך נמרוד, ומה הקשר בינו לבין אברהם אבינו?
 
נמרוד היה הנין של נוח (צאצא של חם, בנו של נוח). אברם אף הוא נין-נכדו של נוח (צאצא של בנו שם). כך מסתבר שאברם הוא אחיין רחוק של נמרוד. אבל ה"קשר המשפחתי" איננו הקשר העיקרי בין שני האישים הללו.
 

מספר בראשית (פרק י, ח-י), אנחנו לומדים שנמרוד היה גיבור ומלך רב העצמה של בבל. לפי המדרשים, נמרוד היה היוזם של מגדל בבל, אשר מטרת בנייתו הייתה לקרוא תיגר על עליונותו של ה' (בראשית י"א: א-ט).


בתורה שבכתב, אין הסבר לבחירתו של ה' באברהם כאבי העם היהודי; רק מהמדרשים הנסמכים על התורה שבעל פה, אנו לומדים על תובנתו של אברהם לגבי מהות האמונה באל אחד, ועל נכונותו להגן עליה מול נמרוד, הנציג החזק ביותר של עבודת האלילים.

 
הסיפור מאחורי קואנדו איל ריי נמרוד מבוסס על "מעם לועז", שהוא אוסף הפירושים לתנ"ך שהיה נפוץ ברחבי הגולה הספרדית במאות השמונה עשרה והתשע עשרה. האוסף מבוסס על התלמוד, על המדרשים, ועל "המסורת העממית" [ראו: מבוא]. הוא נכתב בלדינו – בתחילה על ידי הרב יעקוב כולי – על מנת שיהיה נגיש לציבור הרחב בארצות מגורשי ספרד. הנה לפנינו הפירוש של "מעם לועז" לסיפור המאבק בין אברם לנמרוד (בסוף פרשת נוח).
 
השיר קואנדו איל ריי נמרוד שייך לז'אנר ה"קופלאס" - שירים המתייחסים בעיקר (אבל לא באופן מוחלט) לחגים ומועדים ומעבירים מסר חינוכי.
 
עיון:
רפאל, ש. אספר שיר: מחקר בשירי הקופלאס של דוברי הלאדינו. כרמל, ירושלים, תשס"ה.
וייך-שחק, ש. אין בואן סימן! מחוזות פיוט ומוסיקה של יהודי ספרד. פרדס, תשס"ו: פרק שלישי: "קופלאס".
  
 

    האם מלכי ישראל היו טובים או רעים?

 

כשעם ישראל בתקופת השופטים דרש להישלט ע"י מלך, שמואל, כשהוא מצטט את עצת ה', התנגד לרעיון! (שמואל א' ח': ה'- כ"ב). כמה מדויק הייתה נבואת שמואל בנוגע לממלכות ישראל ויהודה? עיינו ב-טבלה השוואתית בין מלכי ישראל ויהודה ע"מ לקבל תשובה.

 

 

    מלכות יהודיות

 
לא היו הרבה מלכות יהודיות שאפשר לשיר עליהן. רוב השירים קשורים למלכתנו המפורסמת ביותר, אסתר, ונתייחס אליהם בהרצאה על פורים.
 
שתי מלכות בלבד שלטו בזכות עצמן: עתליה, מלכת יהודה, ושלומציון המלכה, המלכה החשמונאית. מלכות אחרות שהוזכרו בתנ"ך היו נשות מלכים; הן היו יהודיות (למשל: מיכל, בת שאול ואשת דוד) ואף נכריות (למשל: איזבל, הנסיכה מצור שנישאה למלך אחאב). לרוב הן מוזכרות בתנ"ך ע"מ להעביר מסר מסוים.
 

האופי המרושע של עתליה אולי לא היה דוגמא להתנהגות למופת (מלכים ב', י"א; דברי הימים ב', כ"ב: י'-י"ב; כ"ג, א'-ט"ו), אבל דווקא משום כך הוא חומר נפלא לדרמה מוסיקלית, שהנדל הפליא לנצל.

 

 

 

  

    א סעודהניו

 

מלים ותרגום לעברית

מלים ותרגום לאנגלית 

 

    דוד מלך ישראל באמנות

 
ציור: בהיסטוריה של האומנות לא היה רב אומן כרמברנדט, שיכול היה לתאר ולתת פנים וצורה לגיבורים של התנ"ך. בין התמונות על דוד המלך נכללות: "דוד המלך מנגן בנבל לשאול", "ההתפייסות בין דוד ואבשלום" ו"בת-שבע קוראת את מכתב המלך דוד". הנה לפניכם מספר קישורים לציורים ורישומים של רמברנדט:
 
פיסול: הנה מאמר מעניין על ה"דוד" המפורסם של מיכלאנג'לו, וכן קישורים לעוד שני פסלים מפורסמים, האחד של דונטלו והשני של ברניני.
 

 

    איך שרים על דויד בפולקלור היהודי?

 

דוד המלך נחשב כ"נעים זמירות ישראל", הן מפני שהוא חיבר את רוב התהילים, והן בגלל כישרונו כנבלן וזמר. הוא אף שימש כהשראה להרבה שירים בז'אנרים שונים, דתיים וחילוניים, שמציגים את אישיותו המורכבת ואת הנחלתו כאבי משיח ה', כדוגמת השיר הפופולארי "דוד מלך ישראל". יש כל כך הרבה דברים לשיר עליהם: דוד מתואר בתנ"ך כמלך, נער-גיבור, חייל, חבר, בעל, מאהב, אבא, אבי שושלת, משורר, נגן נבל, זמר, וכאדם מזדקן. הבחירה באספקטים ספציפיים של האישיות רבת הפנים של דוד על ידי קבוצות אתניות שונות היא השתקפות של המאפיינים ותחומי העניין של תרבויות אלה.


במוסיקת הלדינו: דוד המלך מופיע בשתי רומנסות תנ"כיות: דוד אי גלית ("דוד וגלית") וכן דוד יורה א אבשלום ("דוד מבכה את אבשלום"). השיר השני הוא קינה (אנדצ'ה) אשר שרים אותה בתשעה באב: כפי הפסוק בשמואל ב' (י"ט, א'), דוד מוכה יגון ומתאבל על הטרגדיה שקרתה למשפחתו.

 

במוסיקה יידית: מלבד היותו אבי המשיח, דוד המלך כמעט לא מופיע כנושא במוסיקה הידית. אפשר למצוא אותו ב-איציקס מידרש ("המדרש לפי איציק"), התיאור של איציק מנגר על דמויות תנ"כיות כאנשים פשוטים, מלאים בחולשות אנושיות. דוד מוזכר שם עם שתיים מנשותיו: בת שבע ואבישג.


במוסיקה ישראלית: כאן דוד המלך "מככב", מ"דויד מלך ישראל" דרך שירים מערש הציונות המשלבים פסוקים תנ"כיים, לשירים הומוריסטיים שעושים קצת צחוק מהגיבור הלאומי. הנה שני מאמרים המתייחסים לנושא: דוד המלך בשירה העברית החדשה, ו-דמויות תנכיות בזמר העברי מאת עקיבא נוף/אלי אשד. 


  

סעודת המשיח   

כשיבוא המשיח, הצדיקים ישתתפו בסעודה בה יאכלו את הלוויתן, שור הבר ויין המשומר. כל אחד מהמאכלים האלה נובע מששת ימי בריאת העולם, ולכל אחד מהם משמעויות רבות.  לפי דברי חז"ל, היין המשומר מסמל את התורה, כששור הבר (סמל המסורת הנגלית של התורה) והלוויתן (סמל העולם המוסתר) יאבקו ויביסו אחד את השני באחרית הימים. (המושג "סעודת משיח" מתייחס גם לסעודה השלישית שנערכת בחג האחרון של פסח).

 

לעיון: 

 

 

 

 

     לנדריקו

מלים ותרגום לעברית
מלים ותרגום לאנגלית

 

    על איזה מלכים ומלכות שרים יהודי ספרד?

 
מלכים ומלכות, אבירים ונסיכות – בין אם הם דמויות היסטוריות או אלגוריות – אלה הם הגיבורים והגיבורות של הרומנסות. יהודי ספרד שרו שירים על שליטי ימי הביניים הספרדים והאירופאים (לדוגמא, המלך רודריגו במאה השביעית, או הגיבור של המאה האחת עשרה - אל סיד), על חיילים מפורסמים (רולנד), על גיבורים וגיבורות קלסיים (לדוגמא, הלנה הטרויאנית), על שליטים תנ"כיים (דוד המלך), ואף על דמויות היסטוריות מאוחרות יותר. המלכה ברומנסה לנדריקה, שנדון בה בהרצאה זו, הייתה כנראה המלכה הבוגדנית של שילפריק, מלך בורגנדיה, מהמאה השישית.
 
בימינו, הרבה אנשים, כולל יהורם גאון, פרנסואז אטלאן, והרבה אחרים – מתייחסים לכל השירים בלדינו כאל רומנסות עם מקורות עתיקים. אולם, רומנסות הן שירים נרטיביים בעלי צורה מוגדרת ורשמית, החולקות את אותם המאפיינים הצורניים עם הבלדות האירופיות. מגוון הנושאים בהם הן עוסקות עובר דרך סיפורי גבורה ופחדנות, נאמנות ובוגדנות, אהבה מושגת ומובסת, מסירות בין אחים וגילוי עריות. הן ממוקמות בארמונות מלכים, איים מבודדים וטירות נישאות. היהודים שרו רומנסות ספרדיות עתיקות, אבל גם בלדות שמקורן בארצות אירופאיות, לפני ואחרי הגירוש מספרד.
 

תוך שהיא ממוקמת ברקעים אקזוטיים שימשה הרומנסה כאב טיפוס, דוגמא דרכה אפשר להסביר התנהגות אנושית ולהציג ערכי מוסר. הרומנסות היו מושרות בדרך כלל על ידי נשים כשהן משכיבות את ילדיהן לישון, או בזמן ביצוע עבודות הבית, או בזמנים מיוחדים במחזור החיים כמו ההכנות המורכבות לקראת החתונה.

 

 

 

 

 

   ווי אזוי לעבט דער קייסר? 

מלים ותרגום לעברית
מלים ותרגום לאנגלית

 

משמעותה של מילה    

 משום שמקורה של השפה הידית במספר שפות – חוקר השפה הידית מקס ווינרייך קרא לה שפת היתוך – יש מספר מילים שונות לאותו מושג, כשכל אחת מהמילים הללו מביעה קונוטציה שונה. לדוגמא, "ספרים" הם ביכער (מגרמנית), אבל "ספרי קודש" הם ספרים (מעברית). בדומה לכך, א פרעג (מגרמנית) היא שאלה רגילה, א שאלה (מעברית) היא שאלה ששואלים סמכות רבנית, ו-א קשה (מארמית) מתייחסת לשאלה שמעוררת עניין אינטלקטואלי מיוחד ("קושיה") [כץ]. מהו ההבדל בין קייסר, קעניג ו-מלך? ההבדלים בין המלים האלה מתבררים היטב בשיר א דין תורה מיט גאט, מפי ר' לוי יצחק מברדיצ'ב – סנגורו של ישראל. (ניתן לשמוע ביצועים מפי כמה חזנים ב-Judaica Sound Archives ).

 
יש כמה שירים אירוניים על הצארים הרוסיים, כמו זה ש"מתאבל" על מות הצאר ניקולאס I , בנוסח של ספר "איכה". כמו כן, בשיר אירוני אחר, די בלום ("הפרח"), הבדחן הדגול אליקים זונסר מצטט את הצאר אלכסנדר I, כשהוא "מנחם" את "פרח ישראל" העני והשפוף. כוונתו של אלכסנדר היה "למרק" את היהודים ו"לצחצח" אותם ע"י המרת דתם לנוצרית.
 

הנה תערוכות צילומים של היהודים בימי הצארים.

 

עיון:

Wohlberg,  M. (1978). The music of the synagogue as a source of the Yiddish folksong. Musica Judaica 2:1, 21-49.

 

 

 

   אמאל איז געווען א מעשה

 מלים ותרגום לעברית
מלים ותרגום לאנגלית

 

 

    איך יכול יהודי פשוט להרגיש כמו מלך?

 

לרוב, הוא יכול לחלום בהקיץ - כמו בשיר דער קרעמער ("החנווני")!

 

 

בעצם, מבחינה מסורתית, ליהודי יש הרבה הזדמנויות להרגיש כמו מלך:

1) כשבן-אדם מתעטף בטלית עם חוט התכלת, הוא מרגיש כמו מלך בתוך ביתו. (אמנם, מאז תקופת הגלות כבר לא מפיקים את הצבע הכחול מהחילזון, בעל חיים נדיר שזהותו בלתי-מוכרת, ולכן טלית עם פסי תכלת של היום אינה זהה לזו של ימי קדם).
 
2) בפסח, שולחן הסדר "ערוך למלכים", ואב הבית "סב" לצד שמאל באקט המסמל חרות, גאולה והרגשת מלוכה.
 
3) חתן וכלה נחשבים כמלך ומלכה. בפרקי דרבי אליעזר, סוף פרק ט"ז, כתוב: "החתן דומה למלך - מה המלך לובש בגדי כבוד, כך החתן לובש בגדי כבוד כל שבעת ימי המשתה; מה המלך הכל מקלסין אותו, כך החתן הכל מקלסין אותו כל שבעת ימי המשתה; מה המלך פניו מאירות כאור חמה, כך החתן פניו מאירות כאור החמה, שנאמר (תהלים י"ט,ו): 'והוא [השמש] כחתן יֹצא מחֻפתוֹ' ". [וורטס]
  
ההשוואה בין החתן למלך נמצאת בפיוטים רבים, ביניהם "אמת אתה חתננו", שמושר בפי יהודי אירק ותימן בשעה שהחתן מובל לעליה לתורה בשבת שלאחר החתונה (שבת חתן). כתוב שם: "כמלך אתה לפנינו, יברככך אלהינו". כמו בפיוטים אחרים המושרים לכבוד החתן, המשורר משבח את מזלו הטוב וחכמתו של החתן, ומאחל לזוג הצעיר חיים מלאים בסיפוק גשמי ורוחני.
 
4. ערב שבת הוא התזכורת המסורתית של הנישואין בין עם ישראל ואלוהים. מתוך הרחבה של הרעיון, בני הזוג היהודים נחשבים בזמן זה כמלך ומלכה. (ראה למטה: "שבת המלכה").
 

 

 

 

    אדון עולם / לאס ונטאנאס אלטאס

 אדון עולם

ונטאנאס אלטאס:  מלים ותרגום לעברית
ונטאנטס אלטאס:  מלים ותרגום לאנגלית

 

    מי זה אשר דופק על דלתי?

 
ב-לאס ונטאס אטלאס, מבקש בחור צעיר מגבירתו-אהובתו להשאיר את דלתה פתוחה בלילה. המספר הגדול של השירים המפותחים סביב נושא מרכזי זה מסווגים תחת הז'אנר "שירי ביקורי לילה" :זהו בהחלט ז'אנר אירופאי, וכנראה ניתן למצוא אותו גם בשירי עם מרחבי העולם, כולל שירים ביידיש ובלדינו.
 
בספרד המסורתית - וגם אצל היהודים - הקירות הגבוהים מאחוריהם גבירות נכבדות נהגו "להתבודד" היוו אתגר עבור מחזרים אמיצים: אנחנו יכולים להסיק זאת מתוך טקסטים (לעיתים חופפים) של שירי עם רבים, לדוגמא: אברי טו פוארטה סרדה, אברי אסטה אבז'ור ביז'ו, פור לה טו פוארטה יו פסי.
לפעמים הדימויים לוקחים על עצמם משמעות מטאפורית: לאס ונטאנאס אלטאס מושר בחתונות, בדרך כלל בעת שהחתן והכלה נכנסים לחדר הכלה ל-לה נוצ'ה ד'אנסיירו ("ליל ההתבודדות / המאסר / ההסתגרות"). [וייך-שחק]
 

לעיתים הגבירות היו נוחות להיעתר, לעתים פחות. לפעמים המחזר הוא נכבד, לפעמים הוא שיכור. מאפיין של הרבה מ"שירי ביקורי לילה" אלה, מלבד הדפיקה על הדלת, הוא הקול של התרנגול הקורא בבוקר. בכמה מהשירים זהו פשוט סימן שהמאהב צריך לעזוב; לעיתים הציפור מסמלת את העובדה שהמאהב הוא רוח רפאים, החוזרת ללבוש צורה אנושית עד שהוא חייב לעזוב לפני עלות השחר. דוגמא נהדרת לכך היא השיר "Wo die schonen Trompeten blasen" מתוך האוסף "קרן היער של הנער" מאת גוסאטב מאהלר.


עיון:
וייך-שחק, ש. אין בואן סימן! פרדס, תשס"ו. פרק 9: "קונטראפקטה והתאמות" 

 
 

    כמה מנגינות אתם מכירים?

 
כמובן שלנושא המוכר של הבחור הצעיר הדופק על דלת אהובתו בלילה אין שום קשר לנושא ולתוכן של "אדון עולם", הפיוט הנהדר המשבח את מלכות ה'. השימוש במנגינות חילוניות עבור טקסטים דתיים (קונטראפקטה) נידון בהרצאת המבוא "שירי יידיש ולדינו - האומנם שירים יהודיים?" למרות ש"אדון עולם" הוא במהותו פיוט השייך לבית הכנסת, הוא הפך לשיר-עם מעצם העובדה שהוא כל כך פופולארי. דוגמא לכך הוא הלהיט של עוזי חיטמן, המורכב מהבתים הראשונים של הפיוט.
 

כפי שניתן לראות באתר "הזמנה לפיוט", יש ל"אדון עולם" אינספור לחנים שונים. הסתכלו באתר "יו-טיוב", ותראו גרסאות שונות ומשונות: האם כל הלחנים מתאימים לאופיו של השיר? האם לגיטימי לשיר שיר דתי במגוון סגנונות הנעות בין גוספל להיפ-הופ? אלה אינן שאלות אזוטריות, אלא מענייננו היום.

 

 

 

    מלווה מלכה

מלים ותרגום לעברית
מלים ותרגום לאנגלית

         

שבת המלכה    

לפי מחשבת ישראל, יום שבת הוא הרבה יותר מאשר יום מנוחה: הוא שופע אווירת קודש ומלכות, ומושפע ע"י תפיסת הקבלה של השבת כמלכה וכלה, שתיהן תופעות של שכינת אל. לפי המדרש של ר' שמעון בר יוחאי, כשהשבת שאלה את הקב"ה מדוע לכל הימים יש בני זוג חוץ ממנה, הוא ענה לה שכנסת ישראל הוא בן-זוגה ( ספר האגדה'' - בראשית רבה פרשה י''א''). לכן, יוצאים בני ישראל לקראת השבת כשם שהחתן יוצא לקראת כלתו: "ר' חנינא היה מתעטף ועומד עם חשיכה ערב שבת ואמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה. ר' ינאי היה לובש בגדיו ערב שבת ואמר בואי כלה בואי כלה." (תלמוד בבלי, מסכת שבת קיט עא'). הרבה מהמושגים הקבליים האלה כלולים בפיוט "לכה דוד" שמחובר ע"י הרב שלמה הלוי אלקבץ, אחד מהמסטיקנים המהוללים שחיו בצפת בחוג של האריז"ל. שמו שמור כאקרוסטיכון בשמונה הבתים הראשונים של השיר.

 

שבת המלכה מגבירה את הוד היום עד אשר מגיע הזמן להיפרד מאתנו, ואנחנו מלווים אותה בשירה בסעודה הנקראת "מלווה מלכה". (לפי האגדה, מקור מנהג זה הוא דוד המלך, שנאמר לו ע"י ה' שימות בשבת. בתום כל שבת, דוד היה מודה לה' שלא מת. העם חגג איתו, וכך התפתח המנהג לחגוג בכל מוצאי שבת את סעודת דוד).

 אנגלית:  Kings and Queens