מלך ומלכה

"מלך ומלכה" הוא נושא מעניין ביותר, ומיוצג היטב בשירי העם שלנו. טמונות בו הרבה שאלות: אילו מלכים ומלכות מופיעים ברומנסות הספרדיות ובשירי העם האשקנזים? לאילו מאורעות היסטוריים מתייחסים השירים? האם המסרים של השירים האלה רלוונטיים היום? איך משתקפים המובן המטפורי והמשמעות האלוהית של המלכים בשירים שלנו?

בדף הזה (כמו בדף המלווה את הרצאת המבוא), אנו נכנסים דרך הדלתות שנפתחות ע"י כל אחד מהשירים ואנו מובלים להיבטים שונים של מורשת ישראל - אמונות, פרשנות, מנהגים ומסורות - ושל התרבויות שסבבו את עם ישראל בתפוצות.

להלן רשימת המלכים והמלכות המיוצגים בשירים ביידיש ובלדינו:
1) מלכים בתנ"ך: המלך נמרוד ודוד המלך - קואנדו איל ריי נמרוד [כשהמלך נמרוד]
2) מלכת אסתר (ועוד מלכות בתנ"ך) -  קופלאס די פורים [שיר של פורים]
3) המשיח (מלך העולם הבא) - א סעודהניו [סעודה]
4) מלכים ומלכות ברומנסות ספרדיות - לנדריקו [שם של אביר]
5) מלכי אומות העולם - ווי אזוי לעבט דער קייסר [ככה חי הקיסר]
6) מלך בשר ודם - אמאל איז געווען א מעשה [פעם היה סיפור]
7) ה' מלך העולם - אדון עולם
8) שבת המלכה - מלווה מלכה

 

  

 1) מלכים בתנ"ך: המלך נמרוד ודוד המלך
 

  "קואנדו איל ריי נמרוד"   [כשהמלך נמרוד]

[מלים ותרגום לעברית]    [מלים ותרגום לאנגלית]

 

§  מי היה המלך נמרוד?


שם נוסף לשיר "קואנדו אל ריי נמרוד" ("כשהמלך נמרוד") הוא "איל נסימיינטו דה אברהם" ("הולדתו וייעודו של אברהם"). מי היה המלך נמרוד, ומה הקשר בינו לבין אברהם אבינו?

בספר בראשית (פרק י, ח-י), אנחנו לומדים שנמרוד היה גיבור ומלך רב העצמה של בבל. לפי המדרשים, נמרוד היה היוזם של מגדל בבל, אשר מטרת בנייתו הייתה לקרוא תיגר על עליונותו של ה' (בראשית י"א: א-ט). מהמדרשים הנסמכים על התורה שבעל פה, אנו לומדים על תובנתו של אברהם לגבי מהות האמונה באל אחד, ועל נכונותו להגן עליה מול נמרוד, הנציג החזק ביותר של עבודת האלילים.

הסיפור מאחורי השיר "קואנדו איל ריי נמרוד" מבוסס על "מעם לועז", שהוא אוסף הפירושים לתנ"ך שהיה נפוץ ברחבי הגולה הספרדית במאות השמונה עשרה והתשע עשרה. האוסף מבוסס על התלמוד, על המדרשים, ועל "המסורת העממית" [ראו: מבוא]. הוא נכתב בלדינו – בתחילה על ידי הרב יעקוב כולי – על מנת שיהיה נגיש לציבור הרחב בארצות מגורשי ספרד. הנה לפנינו הפירוש של "מעם לועז" לסיפור המאבק בין אברם לנמרוד (בסוף פרשת נוח).
 
השיר "קואנדו איל ריי נמרוד" שייך לז'אנר הקופלאס - שירים המתייחסים בעיקר (אבל לא באופן מוחלט) לחגים ולמעגל החיים, ושמעבירים מסר חינוכי. שרים אותו בברית מילה, הטקס המנציח את בריתו של אברהם אבינו עם ה'. (בראשית י"ז, א' - י"ד). אחת מגירסאות הקופלה מסתיימת עם איזכור לאלה שקשורים לטקס,כולל אברהם אבינו ואליהו הנביא.* להלן שני סרטים: הראשון גירסה פופולרית המבוצעת ע"י ל. גרסיה סנשז, והשני - "לה מוז'ר די תרח" [אשתו של תרח] - ששרה ברטה בינונידו אגואדו, אינפורמנטית חשובה ששרה לפי המסורת הטורקית. 
 


לעיון:

רפאל, ש. אספר שיר: מחקר בשירי הקופלאס של דוברי הלאדינו. כרמל, ירושלים, תשס"ה.
וייך-שחק, ש. אין בואן סימן! מחוזות פיוט ומוסיקה של יהודי ספרד. פרדס, תשס"ו: פרק שלישי: "קופלאס".
* קוריוז בנוגע לכיסא של אליהו הנביא:  ראו את יורם טהר-לב מספר את הסיפור מאחורי לשיר "על כפיו יביא". הבית הראשון של השיר מבוסס על סיפורו של נגר שהכין כסא לאליהו הנביא.
 

 §  דוד המלך בשירה ובאמנות

גיבור, חייל, חבר, מאהב, אב, משורר, זמר; אמיץ, אדוק, תאוותן, עניו, טרוד והותש - לדוד המלך הרב-גוני השפעה בלתי מחיקה על ההיסטוריה, דת, מוסיקה, מסורת ופולקלור של העם היהודי. מוצגות לפנינו כמה דוגמאות ביחס לאמנות ולשירה.

זימרה: דוד המלך נחשב כ"נעים זמירות ישראל", הן מפני שלפי המסורת הוא חיבר את רוב התהילים, והן בגלל כישרונו כנבלן וזמר. הוא אף שימש כהשראה להרבה שירים בז'אנרים שונים, דתיים וחילוניים, שמציגים את אישיותו המורכבת ואת הנחלתו כאבי משיח ה', כדוגמת השיר הפופולארי "דוד מלך ישראל". 

      ♦ במוסיקת הלדינו: דוד המלך מופיע בשתי רומנסות תנ"כיות:"דוד אי גלית" [דוד וגלית] וכן "דוד יורה א אבשלום" ("דוד מבכה את אבשלום"). השיר השני הוא קינה (אנדצ'ה) אשר שרים אותה בתשעה באב: כפי הפסוק בשמואל ב' (י"ט, א'), דוד מוכה יגון ומתאבל על הטרגדיה שקרתה למשפחתו. 

     ♦ במוסיקה יידית: מלבד היותו אבי המשיח, דוד המלך כמעט לא מופיע כנושא במוסיקה הידית. אפשר למצוא אותו ב-"איציקס מידרש" ("המדרש לפי איציק"), התיאור של איציק מנגר על דמויות תנ"כיות כאנשים פשוטים, מלאים בחולשות אנושיות. דוד מוזכר שם עם שתיים מנשותיו: בת שבע ואבישג.

     ♦ במוסיקה ישראלית: כאן דוד המלך "מככב", מ"דויד מלך ישראל" דרך שירים מערש הציונות המשלבים פסוקים תנ"כיים, לשירים הומוריסטיים שעושים קצת צחוק מהגיבור הלאומי. הנה שני מאמרים המתייחסים לנושא: דוד המלך בשירה העברית החדשה, ו-דמויות תנכיות בזמר העברי מאת עקיבא נוף/אלי אשד

 

ציור: בהיסטוריה של האומנות לא היה רב אומן כרמברנדט, שיכול היה לתאר ולתת פנים וצורה לגיבורים של התנ"ך. בין התמונות על דוד המלך נכללות: "דוד המלך מנגן בנבל לשאול", "ההתפייסות בין דוד ואבשלום", "דוד ויהונתן" ו"בת-שבע קוראת את מכתב המלך דוד". הנה לפניכם מספר קישורים לציורים ורישומים של רמברנדט:
♦  התנ"ך דרך העיניים של רמברנדט
♦  הציורים התנ"כיים של רמברנדט
♦  רמברנדט: חיים, ציורים, רישומים ודיוקנים-עצמיים, מאת ג'. ג'נסון  


"דוד והיונתן" - רמברנדט 1642 

 

פיסול: הנה מאמר מעניין על ה"דוד" המפורסם של מיכלאנג'לו, וכן קישורים לעוד שני פסלים מפורסמים, האחד של דונטלו והשני של ברניני.

 


"דוד" - דונטלו (בערך 1440-1460) 

 


 2. מלכות יהודיות

   "איסטה נוצ'ה דה פורים" -  [לילה זה של פורים]

[מלים ותרגום לאנגלית]

  

לא היו הרבה מלכות יהודיות שאפשר לשיר עליהן. רוב השירים קשורים למלכתנו המפורסמת ביותר, אסתר, ונתייחס אליהם בהרצאה על פורים. בינתיים, הרי לפניכם וידאו של קופלאס די פורים ממרוקו:

 
שתי מלכות בלבד שלטו בזכות עצמן: עתליה, מלכת יהודה, ושלומציון המלכה, המלכה החשמונאית. מלכות אחרות שהוזכרו בתנ"ך היו נשות מלכים; הן היו יהודיות (למשל: מיכל, בת שאול ואשת דוד) ואף נכריות (למשל: איזבל, הנסיכה מצור שנישאה למלך אחאב). לרוב הן מוזכרות בתנ"ך ע"מ להעביר מסר מסוים.
 

האופי המרושע של עתליה אולי לא היה דוגמא להתנהגות למופת (מלכים ב', י"א; דברי הימים ב', כ"ב: י'-י"ב; כ"ג, א'-ט"ו), אבל דווקא משום כך הוא חומר נפלא לדרמה מוסיקלית, שהנדל הפליא לנצל. 

 


 3. המשיח - מלך העולם הבא

  "א סעודהניו"  [סעודה] 

[מלים ותרגום לעברית]    [מלים ותרגום לאנגלית

כשיבוא המשיח, ישתתפו הצדיקים בסעודה בה יאכלו את הלוויתן, שור הבר ויין המשומר. כל אחד מהמאכלים האלה נובע מששת ימי בריאת העולם, ולכל אחד מהם משמעויות רבות. לפי דברי חז"ל, היין המשומר מסמל את התורה, כששור הבר (סמל המסורת הנגלית של התורה) והלוויתן (סמל העולם המוסתר) יאבקו ויביסו אחד את השני באחרית הימים. (המושג "סעודת משיח" מתייחס גם לסעודה השלישית שנערכת בחג האחרון של פסח).

השיר "א סעודהניו" (או: "וואס וועט זיין אז משיח וועט קומען?" [מה יהיה כשהמשיח יבוא?]) הוא שיר צביר, המונה את המכובדים שיופיעו בסעודת המשיח, החל ממשה רבנו, שילמד תורה, וכלה במרים הנביאה, שתרקוד בפני הצדיקים המוזמנים לסעודה. זהו שיר חסידי מובהק, המשקף את המקורות החסידיים של מושג סעודת המשיח. מרבים לשיר אותו חזנים מפורסמים עד עצם היום הזה (למשל, החזנים רוזנבלאט ומלבסקי, למטה). השיר הועבר לעיר חומס שבלוב במלחמת העולם השנייה ע"י החיילים היהודים בצבא הבריטי, וכיום הוא נחשב לחלק אינטגראלי של הסדר של היהודים הטריפוליטאיים. כנראה ששרים אותו גם כן יוצאי תוניסיה ואפגניסטן. את עלילות השיר בשפה העברית ניתן לקרוא באתר זמרשת. כ"כ, אני ממליצה על שרשור מרתק שהתפתח בפייסבוק בעקבות שאלה על מקור השיר בעברית.

(בנוגע למקורות של שירי עם, ראו כמה אנקדוטות מצחיקות הקשורות לשיר "טום באלאלייקא").

לעיון: 

 

 בלייק - בהמות ולוויתן, מספר איוב


 4. מלכים ומלכות ברומנסות הספרדיות

  "לנדריקו"  /  "איל ריי קי מונצ'ו מדריגו"   [לנדריקו  /  המלך שהשכים בבוקר]

[מלים ותרגום לעברית]    [מלים ותרגום לאנגלית]

 

מלכים ומלכות, אבירים ונסיכות – בין אם הם דמויות היסטוריות או אלגוריות – אלה הם הגיבורים והגיבורות של הרומנסות. יהודי ספרד שרו שירים על שליטי ימי הביניים הספרדים והאירופאים (לדוגמא, המלך רודריגו במאה השביעית, או הגיבור של המאה האחת עשרה - אל סיד), על חיילים מפורסמים (רולנד), על גיבורים וגיבורות קלסיים (לדוגמא, הלנה הטרויאנית), על שליטים תנ"כיים (דוד המלך), ואף על דמויות היסטוריות מאוחרות יותר. ייתכן שהמלכה ברומנסה "לנדריקו", שנדון בה בהרצאה זו, הייתה המלכה הבוגדנית של שילפריק, מלך בורגנדיה, מהמאה השישית. 

הוידאו הבא כולל שתי גירסאות של הרומנסה - הראשונה בשפה ההקתית, זוהי הדיאלקט של יהודי צפון אפריקה,והשנייה שמושרת ע"י יהודי טורקיה. שתי גירסאות אלו נמצאות בתקליטור נפלא - "יהודיצ'ה" - מפי הזמרת הדס פל-ירדן. 

 

בימינו, הרבה אנשים מתייחסים לכל השירים בלדינו כאל רומנסות עם מקורות עתיקים. אולם, רומנסות הן שירים נרטיביים בעלי צורה מוגדרת ורשמית, החולקות את אותם המאפיינים הצורניים עם הבלדות האירופיות. מגוון הנושאים בהם הן עוסקות עובר דרך סיפורי גבורה ופחדנות, נאמנות ובוגדנות, אהבה מושגת ומובסת, מסירות בין אחים וגילוי עריות. הן ממוקמות בארמונות מלכים, איים מבודדים וטירות נישאות. היהודים שרו רומנסות ספרדיות עתיקות, אבל גם בלדות שמקורן בארצות אירופאיות, לפני ואחרי הגירוש מספרד.
תוך שהיא ממוקמת ברקעים אקזוטיים שימשה הרומנסה כאב טיפוס, דוגמא דרכה אפשר להסביר התנהגות אנושית ולהציג ערכי מוסר. הרומנסות היו מושרות בדרך כלל על ידי נשים כשהן משכיבות את ילדיהן לישון, או בזמן ביצוע עבודות הבית, או בזמנים מיוחדים במחזור החיים כמו ההכנות המורכבות לקראת החתונה.


 5. מלכי אומות העולם

  "ווי אזוי לעבט דער קייסר?"    [כיצד חי הקיסר?] 

[מלים ותרגום לעברית]   [מלים ותרגום לאנגלית]

 

 

שיר אירוני זה ממשיך את מסורת שירי העם מתקופת הצארים הרוסיים, כמו זה ש"מתאבל" על מות הצאר ניקולאס הראשון (1796 - 1855), בנוסח של מגילת "איכה". כמו כן, בשיר אירוני אחר, "די בלום" [הפרח], הבדחן הדגול אליקים זונסר (1836-1913) מצטט את הצאר אלכסנדר הראשון, כשהוא "מנחם" את "פרח ישראל" העני והשפוף. כוונתו של אלכסנדר היה להמיר את דתם של היהודים ע"י "חברת הנוצרים הישראליים" שהוא ייסד ב-1817. 

כך חי הקיסר! והיהודים בצל שלטון הצאריסטי? הנה תערוכת צילומים של היהודים בתקופה ההיא.

 
§  משמעותה של מילה

 

מהו ההבדל בין "קייסר", "קעניג" ו-"מלך"? ההבדלים בין המלים האלה מתבררים היטב בשיר "א דין תורה מיט גאט", מפי ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, "סנגורו של ישראל". הקשיבו לביצוע נפלא של יאן פירס.

 


 6. מלך בשר ודם

  "אמאל איז געווען א מעשה"  [היה היה סיפור]

 [מלים ותרגום לעברית]   [מלים ותרגום לאנגלית]

מלך ומלכה מייצגים לעיתים קרובות את העם הפשוט, כמו בשיר מאנארכישע אידיליע מאת האראץ וצ'ארני. המלך והמלכה בשיר הערש אמאל איז געווען א מעשה מייצגים את העם היהודי, שמשווים אותו לעץ עם ענף וציפור (ראו את השיר א ביימעלע של גאלדפאדן). בהרצאה "עץ חיים" נדון בשירי ערש אחרים המבוססים על מטפורה זו). לפניכם וידאו של השיר, עם תרגום לאנגלית.

 איך יכול יהודי פשוט להרגיש כמו מלך? לרוב, הוא יכול לחלום בהקיץ - כמו בשיר "דער קרעמער" [החנווני]!

בעצם, מבחינה מסורתית, ליהודי יש הרבה הזדמנויות להרגיש כמו מלך: 

1) כשבן-אדם מתעטף בטלית עם חוט התכלת, הוא מרגיש כמו מלך בתוך ביתו. (אמנם, מאז תקופת הגלות כבר לא מפיקים את הצבע הכחול מהחילזון, בעל חיים נדיר שזהותו בלתי-מוכרת, ולכן טלית עם פסי תכלת של היום אינה זהה לזו של ימי קדם). 

2) בפסח, שולחן הסדר "ערוך למלכים", ואב הבית "סב" לצד שמאל באקט המסמל חרות, גאולה והרגשת מלוכה.

3) חתן וכלה נחשבים כמלך ומלכה. בפרקי דרבי אליעזר, סוף פרק ט"ז, כתוב: "החתן דומה למלך - מה המלך לובש בגדי כבוד, כך החתן לובש בגדי כבוד כל שבעת ימי המשתה; מה המלך הכל מקלסין אותו, כך החתן הכל מקלסין אותו כל שבעת ימי המשתה; מה המלך פניו מאירות כאור חמה, כך החתן פניו מאירות כאור החמה, שנאמר (תהלים י"ט,ו): 'והוא [השמש] כחתן יֹצא מחֻפתוֹ' " [וורטס]. ההשוואה בין החתן למלך נמצאת בפיוטים רבים, ביניהם "אמת אתה חתננו", שמושר בפי יהודי אירק ותימן בשעה שהחתן מובל לעליה לתורה בשבת שלאחר החתונה (שבת חתן). כתוב שם: "כמלך אתה לפנינו, יברככך אלהינו". כמו בפיוטים אחרים המושרים לכבוד החתן, המשורר משבח את מזלו הטוב וחכמתו של החתן, ומאחל לזוג הצעיר חיים מלאים בסיפוק גשמי ורוחני.

בשיר של וורשבסקי "די מעזינקע אויסגעגעבן", אביה של הכלה כל כך שמח לחתן את בתו הצעירה ביותר שהוא קורא לאשתו "מלכה" ולעצמו "מלך"!

4) ערב שבת הוא התזכורת המסורתית של הנישואין בין עם ישראל ואלוהים. מתוך הרחבה של הרעיון, בני הזוג היהודים נחשבים בזמן זה כמלך ומלכה. (ראה למטה: "שבת המלכה").

 


 7. ה' מלך העולם

   "אדון עולם" 

1) האתר "פיוט";  2) דף גירסות שונות ביו-טיוב
 
§  כמה מנגינות אתם מכירים? - קונטראפקטה

השימוש במנגינות חילוניות עבור טקסטים דתיים (קונטראפקטה) נידון בהרצאת המבוא "שירי יידיש ולדינו - האומנם שירים יהודיים?" למרות ש"אדון עולם" - הפיוט הנהדר המשבח את מלכות ה' - הוא במהותו פיוט השייך לבית הכנסת, הוא הפך לשיר-עם מעצם העובדה שהוא כל כך פופולארי. דוגמא לכך הוא הלהיט של עוזי חיטמן, המורכב מהבתים הראשונים של הפיוט.


כפי שניתן לראות באתר "הזמנה לפיוט", יש ל"אדון עולם" אינספור לחנים שונים, כולל שיר העם בלדינו "לאס וונטאנאס אלטאס" שנידון בהרצאת המבוא. כמו כן, באתר "יו-טיוב" תמצאו גירסאות שונות ומשונות: האם כל הלחנים מתאימים לאופיו של השיר? האם לגיטימי לשיר שיר דתי במגוון סגנונות הנעות בין גוספל להיפ-הופ? אלה אינן שאלות אזוטריות, אלא רלבנטיות תמיד. 

 


 8. שבת המלכה

   מלווה מלכה


[מלים ותרגום לעברית]    [מלים ותרגום לאנגלית]

 

לפי מחשבת ישראל, יום שבת הוא הרבה יותר מאשר יום מנוחה: הוא שופע אווירת קודש ומלכות, ומושפע ע"י תפיסת הקבלה של השבת כמלכה וכלה, שתיהן תופעות של שכינת האל. לפי המדרש של ר' שמעון בר יוחאי, כשהשבת שאלה את הקב"ה מדוע לכל הימים יש בני זוג חוץ ממנה, הוא ענה לה שכנסת ישראל הוא בן-זוגה (ספר האגדה - בראשית רבה פרשה י"א). לכן, יוצאים בני ישראל לקראת השבת כשם שהחתן יוצא לקראת כלתו: "ר' חנינא היה מתעטף ועומד עם חשיכה ערב שבת ואמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה. ר' ינאי היה לובש בגדיו ערב שבת ואמר בואי כלה בואי כלה." (תלמוד בבלי, מסכת שבת קיט עא'). הרבה מהמושגים הקבליים האלה כלולים בפיוט "לכה דודי" שמחובר ע"י הרב שלמה הלוי אלקבץ, אחד מהמסטיקנים המהוללים שחיו בצפת בחוג של האריז"ל. שמו שמור כאקרוסטיכון בשמונה הבתים הראשונים של השיר.

המשורר ח.נ.ביאליק כתב את השיר "שבת המלכה" לילדים ב"חדר המתוקן" באודסה (1900 - 1903). השיר של ביאליק מבוסס על הפיוט "שלום עליכם" ומשובצים בו מושגים קבליים. (ראו כתבה בזמרשת).

שבת המלכה מגבירה את הוד יום השבת עד אשר מגיע הזמן להיפרד מאתנו, ואנחנו מלווים אותה בשירה בסעודה הנקראת "מלווה מלכה". (לפי האגדה, מקור מנהג זה הוא דוד המלך, שנאמר לו ע"י ה' שימות בשבת. בתום כל שבת, דוד היה מודה לה' שלא מת. העם חגג איתו, וכך התפתח המנהג לחגוג בכל מוצאי שבת את סעודת דוד).

 

נהינתם מהסיפורים והשירים? אם כן, בואו להרצאה ותשירו יחד אתי!  

 


 אנגלית - Kings and Queens