מלך ומלכה
בדף הזה (כמו בדף המלווה את הרצאת המבוא), אנו נכנסים דרך הדלתות שנפתחות ע"י כל אחד מהשירים ואנו מובלים להיבטים שונים של מורשת ישראל - אמונות, פרשנות, מנהגים ומסורות - ושל התרבויות שסבבו את עם ישראל בתפוצות.
להלן רשימת השירים שנשיר ושנקשיב אליהם: קואנדו איל ריי נמרוד; קופלאס די פורים; א סעודהניו; לנדריקו; ווי אזוי לעבט דער קייסר; אמאל איז געווען א מעשה; טייערע מלכה; אדון עולם / ונטאנאס אלטאס; מלווה מלכה
והרי רשימת נושאים הקשורים לשירים האלה: 1. מי היה המלך נמרוד? 2. האם מלכי ישראל היו טובים או רעים? 3. דוד המלך באמנות ובשירה; 4. מלכות יהודיות; 5. סעודת המשיח; 6. מלכים ומלכות ברומנסות הספרדיות; 7. משמעות של מילה; 8. מלך בשר ודם; 9. שירי שתייה; 10. שירי ביקורי לילה; 11. קונטראפקטה; 12. שבת המלכה
.gif)
קואנדו איל ריי נמרוד [כשהמלך נמרוד]
[מלים ותרגום לעברית] [מלים ותרגום לאנגלית]
מי היה המלך נמרוד?
שם נוסף לשיר קואנדו אל ריי נמרוד ("כשהמלך נמרוד") הוא איל נסימיינטו דה אברהם ("הולדתו וייעודו של אברהם"). מי היה המלך נמרוד, ומה הקשר בינו לבין אברהם אבינו?
בספר בראשית (פרק י, ח-י), אנחנו לומדים שנמרוד היה גיבור ומלך רב העצמה של בבל. לפי המדרשים, נמרוד היה היוזם של מגדל בבל, אשר מטרת בנייתו הייתה לקרוא תיגר על עליונותו של ה' (בראשית י"א: א-ט). מהמדרשים הנסמכים על התורה שבעל פה, אנו לומדים על תובנתו של אברהם לגבי מהות האמונה באל אחד, ועל נכונותו להגן עליה מול נמרוד, הנציג החזק ביותר של עבודת האלילים.
האם מלכי ישראל היו טובים או רעים?
ליהדות, תמיד היה יחס אמביוולנטי לנושא המלכות. כשעם ישראל בתקופת השופטים דרש להישלט ע"י מלך, השופט שמואל, כשהוא מצטט את עצת ה', התנגד לרעיון! (שמואל א' ח': ה'- כ"ב). כמה מדויק הייתה נבואת שמואל בנוגע לממלכות ישראל ויהודה? עיינו ב-טבלה השוואתית בין מלכי ישראל ויהודה ע"מ לקבל תשובה.
דוד המלך באמנות ובשירה
שמואל נכנע לדרישות העם, והכתיר שני מלכים, קודם כל את שאול ואחר כך את דוד. גיבור, חייל, חבר, מאהב, אב, משורר, זמר; אמיץ, אדוק, תאוותן, עניו, טרוד והותש - לדוד המלך הרב-גוני השפעה בלתי מחיקה על ההיסטוריה, דת, מוסיקה, מסורת ופולקלור של העם היהודי. מוצגות לפנינו כמה דוגמאות ביחס לאמנות ולשירה.
ציור: בהיסטוריה של האומנות לא היה רב אומן כרמברנדט, שיכול היה לתאר ולתת פנים וצורה לגיבורים של התנ"ך. בין התמונות על דוד המלך נכללות: "דוד המלך מנגן בנבל לשאול", "ההתפייסות בין דוד ואבשלום", "דוד ויהונתן" ו"בת-שבע קוראת את מכתב המלך דוד". הנה לפניכם מספר קישורים לציורים ורישומים של רמברנדט:
♦ התנ"ך דרך העיניים של רמברנדט
♦ הציורים התנ"כיים של רמברנדט
♦ רמברנדט: חיים, ציורים, רישומים ודיוקנים-עצמיים, מאת ג'. ג'נסון
"דוד והיונתן" - רמברנדט 1642
פיסול: הנה מאמר מעניין על ה"דוד" המפורסם של מיכלאנג'לו, וכן קישורים לעוד שני פסלים מפורסמים, האחד של דונטלו והשני של ברניני.
זימרה
דוד המלך נחשב כ"נעים זמירות ישראל", הן מפני שהוא חיבר את רוב התהילים, והן בגלל כישרונו כנבלן וזמר. הוא אף שימש כהשראה להרבה שירים בז'אנרים שונים, דתיים וחילוניים, שמציגים את אישיותו המורכבת ואת הנחלתו כאבי משיח ה', כדוגמת השיר הפופולארי "דוד מלך ישראל".
במוסיקת הלדינו: דוד המלך מופיע בשתי רומנסות תנ"כיות: דוד אי גלית ("דוד וגלית") וכן דוד יורה א אבשלום ("דוד מבכה את אבשלום"). השיר השני הוא קינה (אנדצ'ה) אשר שרים אותה בתשעה באב: כפי הפסוק בשמואל ב' (י"ט, א'), דוד מוכה יגון ומתאבל על הטרגדיה שקרתה למשפחתו.
במוסיקה יידית: מלבד היותו אבי המשיח, דוד המלך כמעט לא מופיע כנושא במוסיקה הידית. אפשר למצוא אותו ב-איציקס מידרש ("המדרש לפי איציק"), התיאור של איציק מנגר על דמויות תנ"כיות כאנשים פשוטים, מלאים בחולשות אנושיות. דוד מוזכר שם עם שתיים מנשותיו: בת שבע ואבישג.
במוסיקה ישראלית: כאן דוד המלך "מככב", מ"דויד מלך ישראל" דרך שירים מערש הציונות המשלבים פסוקים תנ"כיים, לשירים הומוריסטיים שעושים קצת צחוק מהגיבור הלאומי. הנה שני מאמרים המתייחסים לנושא: דוד המלך בשירה העברית החדשה, ו-דמויות תנכיות בזמר העברי מאת עקיבא נוף/אלי אשד.
* * * * * *
איסטה נוצ'ה דה פורים - [שיר לפורים]
מלכות יהודיות
האופי המרושע של עתליה אולי לא היה דוגמא להתנהגות למופת (מלכים ב', י"א; דברי הימים ב', כ"ב: י'-י"ב; כ"ג, א'-ט"ו), אבל דווקא משום כך הוא חומר נפלא לדרמה מוסיקלית, שהנדל הפליא לנצל.
* * * * * *
א סעודהניו [סעודה]
[מלים ותרגום לעברית] [מלים ותרגום לאנגלית]
סעודת המשיח
כשיבוא המשיח, הצדיקים ישתתפו בסעודה בה יאכלו את הלוויתן, שור הבר ויין המשומר. כל אחד מהמאכלים האלה נובע מששת ימי בריאת העולם, ולכל אחד מהם משמעויות רבות. לפי דברי חז"ל, היין המשומר מסמל את התורה, כששור הבר (סמל המסורת הנגלית של התורה) והלוויתן (סמל העולם המוסתר) יאבקו ויביסו אחד את השני באחרית הימים. (המושג "סעודת משיח" מתייחס גם לסעודה השלישית שנערכת בחג האחרון של פסח).
לעיון:
בלייק - בהמות ולוויתן, מספר איוב
* * * * * *
לנדריקו / איל ריי קי מונצ'ו מדריגו [לנדריקו / המלך שהשכים בבוקר]
[מלים ותרגום לעברית] [מלים ותרגום לאנגלית]
על איזה מלכים ומלכות שרים יהודי ספרד?
מלכים ומלכות, אבירים ונסיכות – בין אם הם דמויות היסטוריות או אלגוריות – אלה הם הגיבורים והגיבורות של הרומנסות. יהודי ספרד שרו שירים על שליטי ימי הביניים הספרדים והאירופאים (לדוגמא, המלך רודריגו במאה השביעית, או הגיבור של המאה האחת עשרה - אל סיד), על חיילים מפורסמים (רולנד), על גיבורים וגיבורות קלסיים (לדוגמא, הלנה הטרויאנית), על שליטים תנ"כיים (דוד המלך), ואף על דמויות היסטוריות מאוחרות יותר. ייתכן שהמלכה ברומנסה לנדריקו, שנדון בה בהרצאה זו, הייתה המלכה הבוגדנית של שילפריק, מלך בורגנדיה, מהמאה השישית.
הוידאו הבא כולל שתי גירסאות של הרומנסה - הראשונה בשפה ההקתית, זוהי הדיאלקט של יהודי צפון אפריקה,והשנייה שמושרת ע"י יהודי טורקיה. שתי גירסאות אלו נמצאות בתקליטור נפלא - "יהודיצ'ה" - מפי הזמרת הדס פל-ירדן.
בימינו, הרבה אנשים מתייחסים לכל השירים בלדינו כאל רומנסות עם מקורות עתיקים. אולם, רומנסות הן שירים נרטיביים בעלי צורה מוגדרת ורשמית, החולקות את אותם המאפיינים הצורניים עם הבלדות האירופיות. מגוון הנושאים בהם הן עוסקות עובר דרך סיפורי גבורה ופחדנות, נאמנות ובוגדנות, אהבה מושגת ומובסת, מסירות בין אחים וגילוי עריות. הן ממוקמות בארמונות מלכים, איים מבודדים וטירות נישאות. היהודים שרו רומנסות ספרדיות עתיקות, אבל גם בלדות שמקורן בארצות אירופאיות, לפני ואחרי הגירוש מספרד.
תוך שהיא ממוקמת ברקעים אקזוטיים שימשה הרומנסה כאב טיפוס, דוגמא דרכה אפשר להסביר התנהגות אנושית ולהציג ערכי מוסר. הרומנסות היו מושרות בדרך כלל על ידי נשים כשהן משכיבות את ילדיהן לישון, או בזמן ביצוע עבודות הבית, או בזמנים מיוחדים במחזור החיים כמו ההכנות המורכבות לקראת החתונה.
* * * * * *
ווי אזוי לעבט דער קייסר? [כיצד חי הקיסר?]
[מלים ותרגום לעברית] [מלים ותרגום לאנגלית]
שיר אירוני זה ממשיך את מסורת שירי העם מתקופת הצארים הרוסיים, כמו זה ש"מתאבל" על מות הצאר ניקולאס הראשון (1796 - 1855), בנוסח של ספר "איכה". כמו כן, בשיר בשיר אירוני אחר, "די בלום" [הפרח], הבדחן הדגול אליקים זונסר (1836-1913) מצטט את הצאר אלכסנדר הראשון, כשהוא "מנחם" את "פרח ישראל" העני והשפוף. כוונתו של אלכסנדר היה להמיר את דתם של היהודים ע"י "חברת הנוצרים הישראליים" שהוא ייסד ב-1817.
כך חי הקיסר! והיהודים בצל שלטון הצאריסטי? הנה תערוכת צילומים של היהודים בתקופה ההיא.
משמעותה של מילה
משום שמקורה של השפה היידית במספר שפות - חוקר השפה היידית מקס ווינרייך קרא לה "שפת חיתוך" - יש מספר מלים שונות לאותו מושג, כשכל אחת מהמילים הללו מביעה קונוטציה שונה. לדוגמא, "ספרים" הם "ביכער" (מגרמנית), אבל "ספרי קודש" הם "ספרים" (מעברית). בדומה לכך, "א פרעג" (מגרמנית) היא שאלה רגילה, "א שאלה" (מעברית) היא שאלה ששואלים סמכות רבנית, ו-"א קשה" (מארמית) מתייחסת לשאלה שמעוררת עניין אינטלקטואלי מיוחד ("קושיה") [כץ]. מהו ההבדל בין "קייסר", "קעניג" ו-"מלך"? ההבדלים בין המלים האלה מתבררים היטב בשיר "א דין תורה מיט גאט", מפי ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, "סנגורו של ישראל". הקשיבו לביצוע נפלא של יאן פירס.
* * * * * *
אמאל איז געווען א מעשה [פעם היה סיפור]
[מלים ותרגום לעברית] [מלים ותרגום לאנגלית]
מלך ומלכה מייצגים לעיתים קרובות את העם הפשוט, כמו בשיר מאנארכישע אידיליע מאת האראץ וצ'ארני. המלך והמלכה בשיר הערש אמאל איז געווען א מעשה מייצגים את העם היהודי, שמשווים אותו לעץ עם ענף וציפור (ראו את השיר א ביימעלע של גאלדפאדן). בהרצאה "עץ חיים" נדון בשירי ערש אחרים המבוססים על מטפורה זו). לפניכם וידאו של השיר, עם תרגום לאנגלית.
מלך בשר ודם
איך יכול יהודי פשוט להרגיש כמו מלך? לרוב, הוא יכול לחלום בהקיץ - כמו בשיר דער קרעמער [החנווני]!
בעצם, מבחינה מסורתית, ליהודי יש הרבה הזדמנויות להרגיש כמו מלך:
1) כשבן-אדם מתעטף בטלית עם חוט התכלת, הוא מרגיש כמו מלך בתוך ביתו. (אמנם, מאז תקופת הגלות כבר לא מפיקים את הצבע הכחול מהחילזון, בעל חיים נדיר שזהותו בלתי-מוכרת, ולכן טלית עם פסי תכלת של היום אינה זהה לזו של ימי קדם).
2) בפסח, שולחן הסדר "ערוך למלכים", ואב הבית "סב" לצד שמאל באקט המסמל חרות, גאולה והרגשת מלוכה.
3) חתן וכלה נחשבים כמלך ומלכה. בפרקי דרבי אליעזר, סוף פרק ט"ז, כתוב: "החתן דומה למלך - מה המלך לובש בגדי כבוד, כך החתן לובש בגדי כבוד כל שבעת ימי המשתה; מה המלך הכל מקלסין אותו, כך החתן הכל מקלסין אותו כל שבעת ימי המשתה; מה המלך פניו מאירות כאור חמה, כך החתן פניו מאירות כאור החמה, שנאמר (תהלים י"ט,ו): 'והוא [השמש] כחתן יֹצא מחֻפתוֹ' " [וורטס]. ההשוואה בין החתן למלך נמצאת בפיוטים רבים, ביניהם "אמת אתה חתננו", שמושר בפי יהודי אירק ותימן בשעה שהחתן מובל לעליה לתורה בשבת שלאחר החתונה (שבת חתן). כתוב שם: "כמלך אתה לפנינו, יברככך אלהינו". כמו בפיוטים אחרים המושרים לכבוד החתן, המשורר משבח את מזלו הטוב וחכמתו של החתן, ומאחל לזוג הצעיר חיים מלאים בסיפוק גשמי ורוחני.
4) ערב שבת הוא התזכורת המסורתית של הנישואין בין עם ישראל ואלוהים. מתוך הרחבה של הרעיון, בני הזוג היהודים נחשבים בזמן זה כמלך ומלכה. (ראה למטה: "שבת המלכה").
* * * * * *
טייערע מלכה / דער בעכער [מלכה יקרה / הגביע]
שירי שתייה
משתמע מאימרה ביידיש שיהודים אינם משתכרים: "שיכור איז א גוי; שיכור איז ער. טרינקן מוז ער, ווייל ער איז א גוי. ניכטער איז א ייד; ניכטער איז ער. דאוונען מוז ער, ווייל ער איז א ייד." [גוי הוא שיכור; הוא שיכור. הוא חייב לשתות מפני שהוא גוי. יהודי הוא פיכח; הוא פיכח. הוא חייב להתפלל מפני שהוא יהודי].
אף על פי כן, קיימים הרבה שירי שתייה, במיוחד ביידיש, ולכן הפזמון הזה לא כל כך אמין. יש שירים שמביעים את שמחת השתייה (כגון השיר בלאדינו "לה וידה פור איל ראקי" [החיים למען הראקי]) ויש שירים שמביעים את הרצון להטביע את הצרות ("א גלעזעלע יאש" [כוס קטן של משקה אלכוהולי]), אך רוב השירים מתייחסים לשתייה בשמחות משפחתיות ("די משקה") וחגים ("שמחת תורה"). בפורים אף מצווה להשתכר: "חייב איניש לבשמי" [מגילה 7ב']. ישנם אפילו אנשים שמקשרים את בוא המשיח עם הטיפה המרה ("רבונו של עולם, הורא!")
כפי שאנו רואים בשיר טייערע מלכה, לא רק שהיהודים שותים, אלא שאנחנו שותים ושרים ע"מ לחגוג את יהדותנו: לחיים וויל איך טרינקן פאר דעם פינטעלע ייד [נשתה לחיים לניצוץ היהדות]!
* * * * *
ווינטאנאס אלטאס / אדון עולם [חלונות גבוהים / אדון עולם]
וויטאנאס אלטאס: [מלים ותרגום לאנגלית] [מלים ותרגום לעברית]
אדון עולם: 1 ) האתר "פיוט"; 2) דף גירסות שונות ביו-טיוב
מי זה דופק על דלתי?
ב-לאס ונטאנאס אטלאס, מבקש בחור צעיר מגבירתו-אהובתו להשאיר את דלתה פתוחה בלילה. המספר הגדול של השירים המפותחים סביב נושא מרכזי זה מסווגים תחת הז'אנר "שירי ביקורי לילה" :זהו בהחלט ז'אנר אירופאי, וכנראה ניתן למצוא אותו גם בשירי עם מרחבי העולם, כולל שירים ביידיש ובלדינו. בספרד המסורתית - וגם אצל היהודים - הקירות הגבוהים מאחוריהם גבירות נכבדות נהגו "להתבודד" היוו אתגר עבור מחזרים אמיצים: אנחנו יכולים להסיק זאת מתוך טקסטים (לעיתים חופפים) של שירי עם רבים, לדוגמא: אברי טו פוארטה סרדה, אברי אסטה אבז'ור ביז'ו, פור לה טו פוארטה יו פסי. לפעמים הדימויים לוקחים על עצמם משמעות מטאפורית: לאס ונטאנאס אלטאס מושר בחתונות, בדרך כלל בעת שהחתן והכלה נכנסים לחדר הכלה ל-לה נוצ'ה ד'אנסיירו ("ליל ההתבודדות / המאסר / ההסתגרות"). [וייך-שחק] לעיתים הגבירות היו נוחות להיעתר, לעתים פחות. לפעמים המחזר הוא נכבד, לפעמים הוא שיכור. מאפיין של הרבה מ"שירי ביקורי לילה" אלה, מלבד הדפיקה על הדלת, הוא הקול של התרנגול הקורא בבוקר. בכמה מהשירים זהו פשוט סימן שהמאהב צריך לעזוב; לעיתים הציפור מסמלת את העובדה שהמאהב הוא רוח רפאים, החוזרת ללבוש צורה אנושית עד שהוא חייב לעזוב לפני עלות השחר. דוגמא נהדרת לכך היא השיר בגרמנית "ווי די שענען טראמפעטן בלאזן" מתוך האוסף "קרן היער של הנער" מאת גוסטאב מאהלר (השיר השני בוידאו, עם זמרת הסופרן לוצ'יה פופ והמנצח ליאונרד ברנשטיין).
עיון:
וייך-שחק, ש. אין בואן סימן! פרדס, תשס"ו. פרק 9: "קונטראפקטה והתאמות"
כמה מנגינות אתם מכירים? - קונטראפקטה
כמובן שלנושא המוכר של הבחור הצעיר הדופק על דלת אהובתו בלילה אין שום קשר לנושא ולתוכן של "אדון עולם", הפיוט הנהדר המשבח את מלכות ה'. השימוש במנגינות חילוניות עבור טקסטים דתיים (קונטראפקטה) נידון בהרצאת המבוא "שירי יידיש ולדינו - האומנם שירים יהודיים?" למרות ש"אדון עולם" הוא במהותו פיוט השייך לבית הכנסת, הוא הפך לשיר-עם מעצם העובדה שהוא כל כך פופולארי. דוגמא לכך הוא הלהיט של עוזי חיטמן, המורכב מהבתים הראשונים של הפיוט.
כפי שניתן לראות באתר "הזמנה לפיוט", יש ל"אדון עולם" אינספור לחנים שונים. כמו כן, באתר "יו-טיוב" תמצאו גירסאות שונות ומשונות: האם כל הלחנים מתאימים לאופיו של השיר? האם לגיטימי לשיר שיר דתי במגוון סגנונות הנעות בין גוספל להיפ-הופ? אלה אינן שאלות אזוטריות, אלא מענייננו היום.
* * * * *
מלווה מלכה
[מלים ותרגום לעברית] [מלים ותרגום לאנגלית]
שבת המלכה
לפי מחשבת ישראל, יום שבת הוא הרבה יותר מאשר יום מנוחה: הוא שופע אווירת קודש ומלכות, ומושפע ע"י תפיסת הקבלה של השבת כמלכה וכלה, שתיהן תופעות של שכינת אל. לפי המדרש של ר' שמעון בר יוחאי, כשהשבת שאלה את הקב"ה מדוע לכל הימים יש בני זוג חוץ ממנה, הוא ענה לה שכנסת ישראל הוא בן-זוגה (ספר האגדה - בראשית רבה פרשה י"א). לכן, יוצאים בני ישראל לקראת השבת כשם שהחתן יוצא לקראת כלתו: "ר' חנינא היה מתעטף ועומד עם חשיכה ערב שבת ואמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה. ר' ינאי היה לובש בגדיו ערב שבת ואמר בואי כלה בואי כלה." (תלמוד בבלי, מסכת שבת קיט עא'). הרבה מהמושגים הקבליים האלה כלולים בפיוט "לכה דודי" שמחובר ע"י הרב שלמה הלוי אלקבץ, אחד מהמסטיקנים המהוללים שחיו בצפת בחוג של האריז"ל. שמו שמור כאקרוסטיכון בשמונה הבתים הראשונים של השיר.
שבת המלכה מגבירה את הוד היום עד אשר מגיע הזמן להיפרד מאתנו, ואנחנו מלווים אותה בשירה בסעודה הנקראת "מלווה מלכה". (לפי האגדה, מקור מנהג זה הוא דוד המלך, שנאמר לו ע"י ה' שימות בשבת. בתום כל שבת, דוד היה מודה לה' שלא מת. העם חגג איתו, וכך התפתח המנהג לחגוג בכל מוצאי שבת את סעודת דוד).
* * * * *
נהינתם מהסיפורים והשירים? אם כן, בואו להרצאה ותשירו יחד אתי! להתקשר ל: batya@jewishfolksongs.com
