מורשת מוסיקלית יהודית

דף בתהליך בנייה

 V  שפות יהודיית
VI  מאמרים בעברית

I  מוסיקה יהודית

1. הגדרות
2. שירי עם יהודיים

3. יסודות מוסיקליים  -  "זה נשמע כל כך יהודי!"

האם אמנם קיים צליל יהודי במוסיקה אידית או לדינו?

הרבה מוסיקה אידית – במיוחד קלייזמר, מוסיקה חסידית ודי הרבה שירי-עם  – מבוססת על מודוסים "יהודיים" או שטייגערים, שהם "סולמות" עם נוסחאות מלודיות או מוטיפים מסוימים, הנקראים עפ"י תפילות ביה"כ. מודוס נפוץ ביותר נקרא "פרייגיש" או "אהבה רבה" ע"ש התפילה משחרית לשבת, "אהבה רבה אהבתנו". (ראו את הקישורים למטה: הורוביץ, ווהלברג, דולינסקי).

מוסיקה בלדינו שנובעת מארצות עותמניות מבוססת לעתים קרובות על מערכת המקמאים, שהם "סולמות" עם נוסחאות מלודיות או מוטיפים מסוימים שכוללים מיקרו-טונים. באתר

"הזמנה לפיוט" יש כמה מאמרים מצוינים על המקאם (ראו למטה).

לעיון:  

Horowitz, Josh. The Main Klezmer Modes

Wohlberg, M. (1978). The music of the Synagogue as a source of the Yiddish folksong, Musica Judaica 2: 21-49.

איש-רן, ר. תורת המקאם במוסיקה הערבית

בר-יוסף, א. תולדות המקאם – רקע הסטורי ותרבותי

דולינסקי: "המודוסים" "הסולמות" מורכבותם והיפוכם

מרקס, א. מבוא לתרבות המקאם

 4. השאלה - "מדוע לשטן מגיע כל המוסיקה הטובה?"

שאלה זו נשאלה כביכול ע"י מרטין לותר כשהוא תירץ את נוהג ה"קונטרפקטה", ז"א, "שאילת" לחנים של שירים פופולריים והעברתם לטקסטים דתיים. כפי שמסבירה המוסיקולוגית שושנה וייך-שחק: "תופעה דומה התקיימה בקהילות ישראל. שירת פיוטים לפי לחני רומנסות, קנטיגאס ושירים ליריים בספניולית היא תופעה נפוצה בקרב הקהילות הספרדיות. עדות לכך היא רישומן של אתחלתות בספניולית בראש הפיוטים בכתבי יד ובדפוסים רבים, בהם הפיוטים הידועים של רבי ישראל נג'ארה ... המוסיקולוג חנוך אבנרי הבדיל בין "קונטראפקטה" ו"התאמה". לפי הגדרתו, "קונרטפקטה" היא חיבור של תמליל חדש למנגינה של שיר קיים, תוך שילוב מלודיה וקצב, ולעתים אף תוך הצללת המילים. "התאמה", לעומת זאת, היא שירת טקסט קיים בלחן הלקוח משיר אחר."

תופעת הקונטראפקטה נפוצה בין כל עדות ישראל. תנועת החסידים ייחסה חשיבות מיוחדת לניגון שנשאל מעמים נכריים.

עיון:
וייך-שחק, ש. (2006). אין בואן סימן! מחוזות פיוט ומוסיקה של יהודי ספרד. פרדס.
סרוסי, א. "רבי ישראל נאגארה מעצב זמרת הקודש אחרי גירוש ספרד". אספות ד' (תש"נ), ע' רפה-שי.

IV  שירים פרה-ליטורגיים בעברית
1. פיוטים

המושג "פיוט" מתכוון לכל שירת הקודש בעברית, שתחילתה בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה. על הגדרותיו של הפיוט ועל עולם ומלואו של הז'אנרה - טקסטים, לחנים ומאמרי רקע - אפשר לקרוא ולהאזין באתר הנפלא הזמנה לפיוט.  

2. מזמורים
3. ניגונים
4. שירים חסידיים

 א.צ. אידלסון "הנגינה החסידית".

  V  שפות יהודיות

איזו שפה ישנה יותר: יידיש או לדינו? לאיזו שפה יש יותר דוברים? כמה אנשים מדברים בשפה יהודית היום, וכמה דיברו שפה יהודית בעבר?

את התשובות לשאלות האלו תוכלו למצוא באתרים נהדרים שקשורים לאתר זה באנגלית. אין הרבה אתרים בעברית המוקדשים לשפות יהודיות, אך בין האתרים הכלליים, אפשר לעיין בלקסיקון לתרבות ישראל ובויקיפדיה.

לפי "ספר האדום של אונסק"ו", הן יידיש והן לדינו נמצאות בסכנת הכחדה: יש שטוענים שכבר מתו!  אי-אפשר אמנם לעצור תהליכים בלשניים טבעיים, אך יסוד האמונה של הרצאות אלו ואתר זה הוא שאפשר בהחלט לחוות את אושר התרבות היהודית דרך שירי העם כשהם מושרים בשפות הגולה.

II  ז'אנרים בלדינו
1. רומנסות

רפאל, שמואל. הרומנסה הספרדית היהודית (לאדינו משרד החינוך. האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים

2. קופלאס
3. קנטיגאס
4. שירים מודרניים

III  ז'אנרים ביידיש
1. שירי עם
2. שירים מולחנים
3. שירי התאטרון האמריקאי 
4. שירים מודרניים