לה קנטיגה דיל פואגו
ביום שבת, אמי, בשעה שתיים, פרצה שרפה ב"מים חדשים" והתפשטה למגדל הלבן. גם עניים וגם עשירים, כולנו שווים, נגררנו בשדות ובקסרקטין. נתנו לנו כמה אהלים שעפים ברוח. נתנו לנו לחם מר שאפילו עם מים לא ניתן לאכילה. היונים עפות, כשהם גורמים להרס השתרכנו ללא מקלט. הבינו, בני נוער, החטאים בשבת הכעיסו את אדון העולם, ששלח אותנו לדודולר. אלקינו בשמים, אלקינו בשמים, מע עוד תעשה לנו? הכרחת אותנו להיגרר בלי בגד ללבוש. | Día de šabat, mi madre, la horica dando dos, fuego salió al Agua Mueva, a la Torre Blanca quedó. Tando probes como ricos, todos semos un igual. Ya quedimos arrastrando por campos y por kišlás. Mos dieron unos tšadires, que del aire se volan. Mos dieron un pan amargo, ni con agua no se va. Las palombas van volando hacienda estruición. Ya quedimos arrastrando sin tener abrigación. Entendiendo, mancevicos, los pecados de šabat se ensañó el patrón del mundo, mos mandó a Dudular. Dio del cielo, dio del cielo, no topates que hacer. Mos dejates arrastrando, ni camisa para meter. |
בהרצאה: פולקלור יהודי?